כיצד פועל המרשם הזה

רשומה אחת = ממצא אחד, מקור אחד, מיקום מדויק אחד. ותו לא.

איננו חוקרים. איננו מאמתים טענות. אנו אומרים מי ביסס ממצא, באיזה מסמך, והיכן בדיוק לחפש. הקורא בודק בלי להאמין לנו — זה כל התכנון.

מה איננו עושים לעולם

מה קראנו, ומה לא

ארבעה מספרים, והם אינם אומרים אותו דבר. זו הסיבה לתת ארבעה.

חמשת המספרים האלה נספרים מן הרשומות בעת בניית האתר, ואינם מוקלדים. פעם אחת הם הוקלדו, ועד שמישהו קרא אותם הם כבר היו שגויים.

⚠️ מדוע השורה השלישית והרביעית נפרדות. «המסמך הזה אינו מכיל מספר» הוא קביעה על המסמך. «קיבלנו רק עמוד נחיתה» הוא קביעה עלינו. מרשם שהיה ממזג אותן היה מדווח על כשליו שלו כשתיקתם של מקורותיו.

מדוע 22 מסמכים מחוץ להישג יד

כולם מאותה סיבה: אתר המפרסם דוחה את בקשותינו, ואין עותק ציבורי של המסמך בשום מקום אחר. אף אחד מהם אינו נדחה משום שהמפרסם אוסר עלינו — זה דבר אחר.

⚠️ אתר הדוחה את בקשותינו אינו כאתר האוסר עלינו. כשמפרסם פשוט חוסם תעבורה אוטומטית, אנו קוראים את אותו מסמך בעותק ציבורי — זה שהרשומה שלו עצמה כבר הפנתה אליו — והרשומה אומרת היכן קראנו אותו. כשמפרסם נוקב בשמנו בכלליו, איננו הולכים לשם, ואיננו עוקפים. לא דרך ארכיון, ולא בשום דלת אחרת.

שום דבר כאן אינו נאסף בידי דפדפן המציג עצמו כאדם. כשאתר דוחה את הבקשה, המסמך או שאינו במרשם, או — כמו במקרה בית הדין לעיל — הושג ביד ומוצהר ככזה ברשומה המשתמשת בו.

היכן המרשם אינו אחיד

כל אחד מאלה נובע ממה שמקור מאפשר לנו להגיע אליו, לא ממה שבחרנו לרשום.

אחד נסגר. בצלם — ארגון התיעוד הישראלי — לא היה נגיש כשעמוד זה נוסח לראשונה. כיום הוא נקרא, דרך עותקי ארכיון ציבוריים, כמו כל השאר.

מהיכן באים המספרים, ומדוע אנו תמיד אומרים

רוב המספרים על המלחמה הזאת מועברים, ולא מבוססים, בידי הארגון המפרסם אותם. ספירה יכולה לעבור שלוש ידיים לפני שהיא מגיעה לקורא, המייחס אותה אז לאחרונה שבהן.

לכן כל רשומה נוקבת בשרשרת כולה. לדוגמה:

דוח אקדמי קובע כי, נכון לאוגוסט 2024, OCHA דיווח על מספרים ממשרד הבריאות הפלסטיני המזהים יותר מ־40,000 פלסטינים הרוגים.

שלוש חוליות, שלושה שמות. המקור הוא רשות הבריאות של צד לסכסוך, והרשומה אומרת זאת.

מקורות ממשלתיים, בכל הצדדים

מקורות השייכים לצד לסכסוך הם קבילים ולעולם אינם ניטרליים. הם נרשמים, והם מסומנים. משרד הבריאות הפלסטיני ומבקר המדינה של ישראל נושאים את אותו סימון, באותן מילים.

כשמקורות חלוקים

אנו מפרסמים את המחלוקת במקום לבחור את המספר הכבד יותר. דוגמאות הנמצאות כעת במרשם:

• יתומים. רשימה של משרד הבריאות נוקבת ב־15,173 ילדים; אומדן דמוגרפי עצמאי הבנוי על אותם נתונים נוקב ב־23,597. המחברים מכנים את הרשימה רצפה. אנו נושאים את שניהם.
• משאיות מזון. אונר"א רשמה 17,032 משאיות הובלת מזון; מאגר הנתונים של מתאם פעולות הממשלה בשטחים מחזיק 17,924 רשומות לאותה תקופה. המחברים מצהירים שאינם יודעים אם אותן רשומות הן משאיות בודדות — ולכן אי אפשר לקרוא את ההפרש של 892 כהפרש באספקות, ואנו אומרים זאת.
• דוח יחיד הסותר את עצמו. דוח של משרד הבריאות מ־12 באוקטובר 2023 נוקב ב־2,215 הרוגים בכותרתו וב־1,537 בגופו. אנו מדווחים על שניהם.

תיקונים

רשומה שפורסמה לעולם אינה נותרת שגויה.

אחת לחודש אנו מחפשים בכל מקור שאנו מצטטים תיקון שפורסם, משיכת פרסום או גרסה חדשה. כשנמצא אחד מהם, הרשומה נושאת הודעה מיד — הודעה הקובעת שקיים תיקון, ואינה ממציאה דבר. הממצא עצמו אינו משתנה בלי שאדם קרא את התיקון.

תיקונים נרשמים עם תאריכם, טיבם והגרסה הקודמת, והגרסה הקודמת נשארת גלויה. איננו מתקנים בשקט.

ההודעה נשארת גם כשמתברר שהתיקון אינו משנה דבר.

תרגומים

מקורות שאינם מפרסמים באנגלית קבילים. כשאנו מתרגמים:

• המשפט המקורי נישא כלשונו, לצד התרגום, כדי שהקורא יוכל לבדוק בלי להאמין לנו;
• התרגום מסומן כמה שהוא — תרגום מכונה, שלא נבדק בידי אדם;
• הערת תרגום מתווספת בכל מקום שבו מילה אינה עוברת שלמה: מונח משפטי, מילה חסרת מקבילה, דו־משמעות במקור;
• המיקום המדויק מפנה למסמך המקורי, לעולם לא לתרגום.

מילים טעונות מתורגמות באותו אופן בשני הצדדים. המילה העברית שארגון ישראלי משתמש בה לתיאור 7 באוקטובר והמילה הערבית שמשרד פלסטיני משתמש בה לתיאור תקיפה ישראלית — שתיהן מתורגמות כמונח של המקור עצמו, ושתיהן מסומנות ככאלה.

מקור אחד שהוצא, ומדוע

ACLED. הרישיון שלו אוסר איסוף אוטומטי, פרסום מחדש ורישוי משנה. קובצי הייצוא הציבוריים שלנו הם CC BY 4.0, שהוא רישוי משנה. זה אינו מכשול טכני: זו אי־התאמה מהותית, וזו ההוצאה היחידה מסוגה במרשם.

שני מפרסמים אוסרים עלינו בשמנו בקובץ robots.txt שלהם — The Lancet ו־Springer. לעולם איננו שולחים אליהם בקשה. אנו כן מצטטים את מסמכיהם: ציטוט אינו סריקה, והכתובת נמצאת שם למען קורא אנושי.

מה טרם פורסם

15 רשומות פורסמו ו55 נוספות נוסחו וממתינות. רשומות עולות לאתר בקצב של שלוש עד ארבע בשבוע, ואין רשומה מתפרסמת שאדם לא קרא ואישר.